יפה תואר על שמות רבה מ״ח:ד׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה מ״ח:ד׳
4 וְכָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן לוֹ, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, וּמֵהֵיכָן זָכָה לְכָל הַחָכְמָה הַזֹּאת, בִּזְכוּת מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות א, כא: וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים, וּמָה הָיוּ הַבָּתִּים, בֵּית הַכְּהֻנָּה וּבֵית הַמַּלְכוּת. יוֹכֶבֶד נָטְלָה כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל, משֶׁה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, ה: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. וּמִרְיָם נָטְלָה חָכְמָה, שֶׁהֶעֱמִידָה בְּצַלְאֵל, וְיָצָא מִמֶּנּוּ דָּוִד שֶׁהָיָה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א ב, יט: וַתֵּלֶד לוֹ אפרת אֶת חוּר, וּכְתִיב שמואל א יז, יב: וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי, שֶׁבָּא מִן מִרְיָם שֶׁנִּקְרֵאת אֶפְרָת. בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג, יט כ; ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וּבִשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לא, ג: וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת. וּבִשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א ז, יד: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וגו' וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת. וְכֵן כְּשֶׁיַּעֲמֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹתוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר משלי כד, ג: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּכְתִיב משלי כד, ד: וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. דָּבָר אַחֵר, וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, כָּל הַחָכְמָה הַזּוֹ מִנַּיִן, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ אֱלֹהִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא בָּא מִיּוֹסֵף, וּמַה כְּתִיב בּוֹ דברים לד, ט: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז שֶׁבָּא מִיהוּדָה, מַה כְּתִיב בּוֹ שופטים ג, י: וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה'. וְכָל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם בִּזְכוּת הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה אֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, ז: וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָסִים בְּצָרָה דברים לג, ז: וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. דָּבָר אַחֵר, דברים לג, ז: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, שֶׁנָּתַן בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִגְדֻלָּה, וּמִתְגַּבֵּר בָּהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב לב, ח: אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ, וְכָל הַבִּינָה שֶׁהָיְתָה בִּבְצַלְאֵל מִשֶּׁל שַׁדַּי הִיא, הֱוֵי: וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים. בְּחָכְמָה, שֶׁהָיָה חָכָם בַּתּוֹרָה. וּבִתְבוּנָה, שֶׁהָיָה מֵבִין בַּהֲלָכָה. וּבְדַעַת, שֶׁהָיָה מָלֵא דַעַת בְּתַלְמוּד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיְתָה רוּחִי נוֹתֶנֶת בָּכֶם חָכְמָה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא רוּחִי מְחַיָּה אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לז, יד: וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם.
פירוש יפה תואר על שמות רבה מ״ח:ד׳
4 משבט יהודה. עיין בילקוט על פסוק יהודה אתה יודוך אחיך בשם המדרש שהאריך בזה:
5 בג' דבדים הללו נברא העולם. הכוונה בזה כי ידיעת ה' תבוא לאדם או מעולם התחתון מהארץ וכל אשר בה ועז"א ה' בחכמה יסד ארץ לדעת מהארץ כי הוא היוצר. או שתבוא לאדם מעולם האמצעי וזה מהשמים ועז"א כונן שמים בתבונה. או מעולם העליון הנקרא בדברי רז"ל תהום עילאה ואמרו שהמים העליונים תלויים במאמר ודבקים לתחתונים ועז"א בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל אשר מזה נדע את מציאות ה'. ושלשה חלקי העולם האלה נמצאו גם במשכן וכמ"ש המפרשים והארכנו בזה ביפה עינים ח"א בפ' תרומה וז"ש ובג' דברים אלו נבנה ביהמ"ק. וכעין זה כתב הבדרשי:
6 בא בצלאל וריפא את המכה. הכוונה בזה כי המה בעשותם את העגל הסירו יראת ה' מעל פניהם ואמרו כי אין הקב"ה משגיח בשפלים ועשו את העגל להנהיגה. וע"י המשכן תודע מציאות ה' בכל ג' חלקי העולם וכמ"ש לפני זה. והמשכן אשר הי' כנגד ג' חלקי העולם הי' למרפא להם כי ישובו מעונם: